הוועדה דנה בהצעה ”לדיון מהיר” של ח”כ אברהם רביץ בנושא: סיכון חולי דיאליזה במניעת מתן טיפול בתרופה רנג`ל הנמצאת בסל התרופות בעקבות פנייה של העמותה לחולי כליה ומושתלים

מרץ 2007

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דנה היום (יום שלישי 20.3.2007) בצהריים בהצעה ”לדיון מהיר” של ח”כ אברהם רביץ בנושא: סיכון חולי דיאליזה במניעת מתן טיפול בתרופת הרנג`ל הנמצאת בסל התרופות בעקבות פנייה של העמותה לחולי כליה ומושתלים

ח”כ אברהם רביץ דיווח לוועדה על השונות בשימוש בתרופת הרנג`ל בקרב חולי הדיאליזה: ”ישנם בתי חולים ומכונים הנותנים טיפול בתרופה ל-40% מן החולים המטופלים על ידם ואחרים שנותנים באחוזים בודדים וכאלה שלא עושים כלל שימוש בתרופה. מגמה זו או אחרת נובעת כנראה מן העלות של הכדור (החולים צורכים כ-180 כדורים בחודש כאשר העלות החודשית מסתכמת בכ-160 דולר) ובתי החולים והמכונים משיקולים כלכליים נמנעים מלתת את התרופה לחולים. התרופה אמנם נכנסה לסל אבל אינה ממומנת באופן פרטני אלא כחלק מתעריף הדיאליזה הכולל שנמצא בסל הבריאות. ומכאן נובעת המדיניות של הגורמים המטפלים”.

ד”ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת מינהל תרופות וטכנולוגיות במשרד הבריאות: ”תרופת הרנג`ל נכנסה לסל הבריאות בשנת 2000, ומשרד הבריאות רואה חשיבות רבה במתן הטיפול בתרופה כחלק ממערך הטיפול בחולי הדיאליזה. לפני מספר שבועות הייתה פניה למשרד הבריאות ובה טענה שהשימוש בתרופה במכונים ובבתי החולים לא תמיד נובע משיקולים מקצועיים. המשרד נתן דעתו על כך ופנה לאיגוד הנפרולוגים לקבוע קווים מנחים לבתי החולים ולמכונים לשימוש בתרופה כאשר לנגד עיני המשרד החשיבות היא של מתן הטיפול המיטבי לחולים”.

פרופ` יהושע ויסגרטן, מנהל המכון הנפרולוגי בביה”ח אסף הרופא דיווח לוועדה כי אחוז השימוש בתרופה בארץ אינו שונה מזה הקיים בארה”ב ובאנגליה. הוא הודה שהשימוש בבתי החולים ובמכונים הוא שונה ממקום למקום. ישנם כאלה שנותנים ל-70% מהחולים את התרופה ואחרים, רק ל-10% מן החולים ואפילו פחות. ”לבקשת משרד הבריאות הכנו קווים מנחים למתן התרופה בבתי החולים ובמכונים ואנו מקווים שהם ייושמו בדרך שתבטיח מתן התרופה למי שבאמת צריך אותה”.

ד”ר שמעון שטרוך, מנהל יחידת הדיאליזה בביה”ח ”בני ציון” בחיפה: ”אצלנו 70% מן החולים מטופלים על ידי תרופת הרנג`ל. זוהי תרופה שהוכיחה את עצמה. הניסיון שלנו הוא טוב”.

ד”ר יורם וולף, אחראי על בקרה רפואית במכבי שירותי בריאות דיווח לוועדה כי: "40% ממבוטחי הקופה המטופלים בבית החולים אסותא שבבעלות מכבי, מטופלים על ידי התרופה. כמו כן הקופה מספקת כדורים לחולים ואחר כך מתחשבנת עם בתי החולים באשר למימון שלהם כיוון שהתרופה נמצאת בסל הבריאות. ”בכל מקרה אנחנו לא מנהלים משא ומתן על גבו של החולה”. קופת חולים מכבי היא הקופה היחידה שמספקת את הכדורים לחולים".

עמוס כנף, יו"ר העמותה לחולי כליה ומושתלים ומושתל כליה בעצמו מסר כי :"אנחנו באנו לכאן היום בשם אלו שמתים בשקט ואין להם פה להגיב. כמי שעבר על עצמו את הגיהינום של טיפולי דיאליזה חודש אחר חודש, שלוש פעמים בשבוע, אני נכון וקשוב לחבריי המבלים את ימיהם מחוברים למכשיר המספק להם חיים. ואילו חיים אלו בדיוק?. לא זו בלבד כי עולם חשך עליהם והם נדונו לחיים שלא הכירו קודם. כעת, מוסיפים להם מכשול קר ונוקשה הגורם לעוולות קשות בדמות קופות החולים. רנג'ל אומנם הוכנה לסל לפני כ – 6 שנים אבל בפועל,קופות החולים מצדן נהנות מכל העולמות, הן מקבלות את הסכום המלא בעבור התכשיר ממשרד הבריאות ככל תרופה אחרת בסל, אך אינן מעבירות את התשלום לבתי החולים".

סגן יו"ר העמותה לחולי כליה ומושתלים, אלכס מויססקו, המטופל ביחידת הדיאליזה במרכז הארץ סיפר כי זכה להשיג את התרופה מקופת החולים, מכבי אליה הוא שייך והוסיף: "חשוב לציין כי הכדורים עובדים בצורה טובה מאד ומסייעים לי לשמור על רמות זרחן תקינות ללא נזק מצטבר כפי שקיים בתכשיר הרגיל. לצערנו, מזלם של רוב רובם של החולים אינו כזה. הספרות הרפואית מראה כי מידי שנה מתים בין 20-25% מחולי הדיאליזה, רובם כתוצאת מסיבוכים לבביים".

מידד גיסין, יו"ר ארגון צרכני בריאות ישראל אמר כי: ”אנו שוב עדים לכך שמערכת הבריאות עושה שיקולים כלכליים ולא שיקולים מקצועיים. משרד הבריאות שוב נכשל בפיקוח שלו על בתי החולים ולא עושה את תפקידו להבטיח מתן הטיפול הרפואי הראוי לחולים. מן הראוי כי שיקולים רפואיים טהורים יעמדו לנגד עיניהם של בתי החולים ומכוני הדיאליזה על מנת להקטין את סבלם של כל החולים וימנעו סכנת מוות כתוצאה מהסתיידות עורקים"

נאוה עינבר, דוברת העמותה לחולי כליה ומושתלים מסרה לוועדה כי: "לרוב עוסקים הדיונים בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, בנושא תרופות חדשות וחשיבות הכנסתן לסל הבריאות. התרופה עליה אנחנו מדברים היום לא חדשה כלל ונמצאת כבר בסל למעלה משש שנים ולכן מדובר באבסורד גדול על חשבון בריאותם של חולי הכליה הזקוקים לדיאליזה. משרד הבריאות מעביר במסגרת סל הבריאות על פי חוק הבריאות הממלכתי, כסף עבור חולי הכליה הזקוקים לכדורים לידי בתי החולים ויחידות הדיאליזה באמצעות קופות החולים. אולם בפועל, רק 14% מהחולים הללו מקבלים את התרופה ומישהו בדרך, על גבם של החולים, מרוויח על חשבון איכות החיים של ה – 86% הנותרים. החולים אינם מודעים לזכויות שלהם רובם לא מקבלים את הכדורים וגם לא דורשים אותם. ישנם המקבלים רק חלק מהכמות (2-3 כדורים ליום במקום 6) וישנם סיפורים עצובים ומסמרי שיער על חולים מחיפה שלא מקבלים ומבקשים כדורים מחברים שכן מקבלים וגרים בתל אביב".

בסיכום הישיבה הוחלט:

1. הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד האוצר להפריד את מימון תרופת הרנג`ל מן התעריף הכולל הניתן בסל לטיפול בחולי דיאליזה. מהלך זה יבטיח את מתן התרופה כנדרש לחולי הדיאליזה הנזקקים לה.
2. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להאיץ את הליך קביעת הקווים המנחים לשימוש בתרופת הרנג`ל במטרה להכתיב לבתי החולים והמכונים את מדיניות השימוש בתרופה.
3. הוועדה קוראת למשרד הבריאות ליצור מנגנון של אכיפה ובקרה על יישום הקווים המנחים שיפיץ משרד הבריאות לשימוש בתרופה בבתי החולים והמכונים.
4. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות והאוצר לדווח לה בתוך חודש ימים על מדיניות משרד הבריאות בנושא.

ובתוך כך נודע כי ההסתדרות הרפואית מציינת עתה, לראשונה בישראל את שבוע הכליה ומדווחת כי שכיחותה של מחלת הכליות הכרונית הקשה בארץ ובעולם נמצאת בעלייה מתמדת, עד שניתן לדבר עליה במונחים של מגפה כלל עולמית. כך מסרו היום ראשי האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם של ההסתדרות הרפואית.
בעקבות הנתונים המבהילים, הכריז האיגוד העולמי לנפרולוגיה לפני מספר שנים על יום הכליה העולמי במטרה להעלות את מודעות הציבור למחלה הקשה ולבלום את התפשטותה.
ישראל מצטרפת השנה למאמץ כלל עולמי זה, והיא מציינת לראשונה את שבוע הכליה.
ראשי האיגוד הישראלי לנפרולוגיה מסרו, כי מחלת הכליות הכרונית הפכה זה מכבר למחלה של חברת השפע. המחלה דרה בכפיפה אחת ומקיימת יחסי גומלין הדוקים עם מחלת הסוכרת, יתר לחץ דם ושומנים בדם – כולם חוליים של חברת השפע. מחלת הכליות הכרונית מושפעת ממחלות אלה ומשפיעה עליהם. לכן, על חולי סוכרת, ואנשים הסובלים מיתר לחץ דם ורמת שומנים גבוהים בדם לגלות יתר ערנות לגבי בדיקות כליה תכופות.
שכיחותה של מחלת הכליות הכרונית בעולם נעה בין 16-6 אחוז מהאוכלוסייה. ההערכה היא כי בישראל כ-700,000 חולי כליה – כ-10 אחוז מהציבור. מספר חולי הדיאליזה בישראל עולה בעקביות: מ-2913 ב-1998 לכ-5000 בשנת 2006.

לפרטים נוספים:
וילמה מאור מנהלת הועדה 6753120 / 6753151 -02
נאוה עינבר, דוברת העמותה לחולי כליה ומושתלים 050-5225387


אתר העמותה לחולי כליה ומושתלים:
http://www.klayot.org.il