|
טרשת עורקים היא גורם המוות מספר 1 בעולם המערבי. בישראל בלבד מתים מדי שנה כ-10,000 איש מסיבוכים הקשורים במחלה, כגון התקפי לב ושבץ מוחי. כרבע מתושבי ישראל (1.5 מיליון) מצויים בסיכון לטרשת עורקים מתקדמת. אך למרות זאת – למעלה משליש מהציבור הישראלי (36%) לא שמע מעולם על טרשת העורקים ואינו יודע למה היא גורמת. כך עולה מסקר חדש שנערך השבוע.
על רקע נתונים אלה, חברו משרד הבריאות, איגודי רופאים ומרכזים רפואיים, ביוזמה ראשונה מסוגה, שמטרותיה הן לעודד אבחון מוקדם של טרשת עורקים ולהפחית את מספר מקרי התקפי הלב ושבץ מוחי, שמקורם בטרשת עורקים מתקדמת. הצעד המרכזי ביוזמה החדשה: בדיקות חינם לאבחון מוקדם של טרשת העורקים, שייערכו בשישה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ.
השותפים למהלך הם: משרד הבריאות, האיגוד הקרדיולוגי, איגוד רופאי המשפחה, החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים, האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, האיגוד לרדיולוגיה פולשנית, האגודה הישראלית לסוכרת - והמרכזים הרפואיים: תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), שיבא תל השומר, הדסה עין כרם בירושלים, סורוקה בבאר שבע, בני ציון בחיפה ומאיר בכפר סבא.
במסיבת עיתונאים מיוחדת שקיימו ביום רביעי (18.4.07), במסגרת כנס איגוד הרופאים הקרדיולוגים בתל-אביב, הודיעו ראשי הגופים השותפים ליוזמה על הצעדים המעשיים שיינקטו לאבחון מוקדם של הסובלים מטרשת עורקים ולהגברת המודעות למחלה הקטלנית.
בין הצעדים שננקטו:
הקמת מרכז טלפוני - מוקד עורקים 6463 * - למתן מידע ולהפניית אנשים בסיכון לבדיקות חינם במרכזים רפואיים.
הפונים אל מוקד העורקים, המאויש על ידי מוקדנים, יתבקשו להשיב על שאלון קצר, במטרה לאתר גורמי סיכון לטרשת עורקים מואצת. אם יתברר מן התשובות שהפונה נמצא בסיכון פוטנציאלי להתפתחות מואצת של טרשת עורקים, הוא יוזמן לאבחון מוקדם ולמפגש עם מומחים לטיפול בטרשת עורקים באחד המרכזים הרפואיים הסמוכים למקום מגוריו - ללא תשלום וללא צורך בהפניה מרופא משפחה.
לפונים למרכז יישלח גם מידע מקיף על טרשת עורקים, שיכלול את הנושאים הבאים: אילו קבוצות אוכלוסייה נמצאות בסיכון גבוה; מהם הסימנים המוקדמים אליהם צריך לשים לב; כיצד מונעים התקדמות טרשת עורקים; מהן הבדיקות לאבחון טרשת עורקים וכיצד מטפלים בה.
הקמת אתר אינטרנט - www.orakim.co.il
האתר יציע מידע רב על המחלה, לרבות שאלון לאבחון גורמי סיכון, וכן מידע על ימי הבדיקה שייערכו בבתי החולים השותפים ליוזמה.
מפגשי אבחון ב- 6 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ
חמשת המרכזים הרפואיים, שנרתמו לשתף פעולה בפרויקט, יקיימו החל מחודש מאי, בדיקות לאבחון מוקדם ומפגשים עם רופאים מומחים. הפניה למרכזים הרפואיים באמצעות "מוקד העורקים" אינה כרוכה בתשלום או בטופס הפניה מקופת החולים. במרכז הרפואי יעברו הפונים סקר רפואי ראשוני, ייפגשו עם מומחה לטרשת עורקים לאבחון קצר ויופנו להמשך טיפול ומעקב במסגרת רפואת הקהילה. בנוסף יתקיימו במרכזים הרפואיים מפגשי הסברה בהשתתפות מומחים לטרשת עורקים. המרכזים הרפואיים הם: תל אביב (סוראסקי), שיבא תל השומר, הדסה עין כרם בירושלים, סורוקה בבאר שבע, בני ציון בחיפה ומאיר בכפר סבא.
היוזמה המשותפת, ובראשה "מוקד העורקים", ילוו בקמפיין פרסומי תחת הסיסמה "יש פקקים שאפשר לחיות איתם... ויש פקקים שלא... ". הקמפיין יחל בעוד כ-3 שבועות ויכלול תשדירי רדיו ופרסום באינטרנט, באמצעות משרד הפרסום GPS.
מימצאי הסקר: מחלה אלמונית
36% מכלל הציבור בישראל לא שמע כלל על מחלת טרשת העורקים ואינו יודע למה היא גורמת. רק 20.4% שמעו על המחלה אך אינם יודעים לציין למה היא גורמת. כך עולה מסקר שנערך בימים אלה באמצעות מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה. הסקר חושף מודעות נמוכה בקרב הציבור הרחב אודות המחלה המהווה את גורם התמותה מס' 1 בעולם המערבי ובארץ, לפני תאונות דרכים וסרטן.
כשנשאלו למה גורמת טרשת עורקים ידעו רק 26% מהנשאלים לקשר בין טרשת עורקים להתקפי לב. אחוז אחד בלבד ציין כי זו מחלה הפוגעת בכלי הדם. רק 6.8% ידעו כי המחלה גורמת לשבץ מוחי, ורק 6.9% ידעו כי טרשת עורקים עלולה להסתיים בנכות ובחוסר יכולת לתפקד. 2.3% בלבד קישרו בין טרשת עורקים לקטיעת גפיים.
כ – 40% מהנשאלים לא ידעו להשיב על השאלה מי נמצא בקבוצת סיכון ועלול לחלות בטרשת עורקים. רק 2.6% ציינו את חולי הסוכרת. 2.7% ציינו את בעלי עודף משקל ואחוז דומה את חולים שעברו התקף לב. 1.6% בלבד ידעו להצביע על יתר לחץ דם כאחד הגורמים למחלה. 5.1% בלבד ציינו, כי אי הקפדה על תזונה נכונה היא אחד המקורות לטרשת עורקים. 2.6%
בלבד ידעו לקשר בין היעדר פעילות גופנית לבין לטרשת.
16.5% ידעו להצביע על הקשר שבין טרשת עורקים לעודף כולסטרול. אחוז זהה הצביע על בעלי נטייה גנטית ותורשה. 9.6% בלבד ידעו כי עישון הוא אחד הגורמים להאצת טרשת העורקים.
על פי הסקר, העלייה בגיל, בהכנסה ובהשכלה תורמים להעמקת המודעות למחלה.
פוגעת בכל כלי הדם
טרשת עורקים מקושרת באופן מסורתי עם אוטם שריר הלב, המוכר יותר בשם התקף לב. אבל למעשה זהו שם כולל למחלה של כלי הדם המתאפיינת בתהליך מתמשך של התעבות והיצרות פנים העורקים, מה שגורם להפרעה ואף לחסימה של זרם הדם – ובהמשך לפגיעה באברים שונים: המוח, הלב, הגפיים, הכליות, ועוד.
מדובר במחלה נטולת תסמינים עד לשלב שבו ההיצרות בעורקים היא כה חמורה, שהיא גורמת להיווצרות קריש דם שנע במחזור הדם או לחסימה פתאומית של כלי דם. ברוב המקרים, טרשת עורקים אינה מאובחנת במועד. אבחון מוקדם יכול להציל את חייהם של רבים מהחולים או למנוע מהם נכות וסבל.
במאה שנים האחרונות עלתה שכיחות התמותה ממחלות לב וכלי דם פי 5 בעולם המערבי
(מ – 10% ל – 50%).
טרשת עורקים במספרים:
בישראל לוקים מדי שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב. 5,000 מתוכם מתים עקב כך. 15,000 לוקים מדי שנה בשבץ מוחי, המביא למותם של 5,000 מהחולים וגורם לנכות קשה בקרב 5,000 חולים נוספים. 5,000 חולים עוברים ניתוחים בכלי דם בעקבות היצרויות שמקורן בטרשת עורקים. 1,000 עוברים קטיעות רגליים כתוצאה מפגיעה בכלי הדם בגפיים התחתונות.
שילוב של מספר גורמים עלול להאיץ באופן משמעותי את התקדמות טרשת העורקים: חולה מעשן הסובל מיתר לחץ דם ועודף כולסטרול יהיה בסיכון גבוה פי 16 לטרשת עורקים מואצת ובסכנה לשבץ לב, אירוע מוחי, היצרויות כלי דם ברגליים עד כדי קטיעות, אי ספיקת כליות והזדקקות לדיאליזה ומפרצת באבי העורקים הבטני.
מעשן הסובל מעודף כולסטרול נמצא בסיכון גבוה פי 6 לטרשת עורקים מואצת. שילוב של יתר לחץ דם ועודף כולסטרול מעלה את הסיכון לפי 9. מעשן הסובל מיתר לחץ דם יהיה בסיכון גבוה פי 4.5 לפיתוח טרשת עורקים מואצת.
"פצצת זמן מתקתקת"
אומר פרופ' שמואל בנאי מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי: "לרוב, מופיעות המחלות המצויות בין גורמי הסיכון להיווצרות טרשת עורקים ביחד, כשהן יוצרות בגופם של החולים פצצת זמן מתקתקת. החולים, וכך גם חלק מהרופאים, נוהגים להתייחס לכל מחלה כעומדת בפני עצמה ומטפלים על פי התסמינים בכל מחלה בנפרד. אנחנו מבקשים לחולל שינוי תפיסתי, ולהבהיר שמדובר במחלה אחת ששמה טרשת עורקים, אשר עלולה לפגוע באיברים שונים וכמובן גם לגרום לנכות ואף מוות".
"אנו מקווים שהמהלך שאנו מובילים מהיום יביא להגברת המודעות למחלה, לאיתורה בהקדם ולטיפול יעיל בה, והודות לכך - להפחתת מספר מקרי המוות והנכות כתוצאה מטרשת העורקים", הוסיף פרופ' בנאי.
פרופסור בנאי העריך שהיוזמה החדשה תביא לחיסכון ותפחית את מספר ניתוחי הלב וניתוחי המעקפים וגם תחסוך כסף רב למערכת הבריאות: "הדרך הנכונה לטפל בהתקף לב היא לא לצנתר אותו אלא למנוע. צריך לחשוב חמש או עשר שנים קודם לכן על שינוי אורח החיים".
לפרטים נוספים:
רותי שקדי, משרד יעל קופר תקשורת שיווקית
03-6206565 054-6470357
ברק אקשטיין, משרד יעל קופר תקשורת שיווקית
03-6206565 052-2994980
|
